פתיחה

העולם סביבנו מורכב מ: א. יצורים חיים – בני אדם, בעלי חיים, צמחים, ומיקרואורגניזמים, ב. ממרכיבים דוממים – קרקע, מים, אוויר, ושוררים בו תנאים מיוחדים של חום, אור, לחות, ולחץ אטמוספירי המאפשרים את החיים בו.

אקולוגיה היא תחום מדעי העוסק ביחסי הגומלין שבין יצורים חיים לסביבתם (בית הגידול שלהם).

סביבה (אקוספירה) כוללת את כל מה שסובב את היצור, הן המרכיבים הדוממים והן המרכיבים החיים שבה.

יחסי גומלין פירושם קשרים והשפעות הדדיות בין יצורים לבין הסובב אותם.

לדוגמה: תחרות בין פרטים על מקורות מזון או על בן זוג, טריפה, שינויים בהרכב האוויר כתוצאה מתהליכי נשימה תאית ופוטוסינתזה, קשר בין אורך היום לבין פריחת צמחים, ועוד.

חלק נכבד מהמחקר בתחום האקולוגיה עוסק בשאלות על תפוצתם (איפה הם חיים) ונפיצותם (מהי כמותם) של יצורים חיים: מהם הסיבות לכך שפרטים של מין מסויים נמצאים באזור מסויים ולא באזור אחר, ומהם הגורמים הקובעים את מספרם בזמנים שונים. לדוגמה: הארבה, סוג של חגב, מוכר במופעו הלהקני הנודד. אך קיים גם מופע נוסף של אותו המין כבודד שאיננו נודד. מהם התנאים בסביבה שגורמים לכך שבשנים מסויימות הצאצאים יתלהקו ויתפשטו על פני אזורים נרחבים?

ישנם שני תחומי עיסוק מרכזיים באקולוגיה: אקולוגיה של מערכות טבעיות, ואקולוגיה אנושית. אנו נתמקד באקולוגיה האנושית תוך התבוננות קצרה על תחום האקולוגיה הטבעית.

האקולוגיה האנושית מתרכזת בקשרים שבין האדם לסביבתו. תחום זה הינו מקרה פרטי של האקולוגיה כולה, והוא החל להתפתח בד בבד עם ההכרה כי הגידול המואץ באוכלוסיית האדם והפיתוחים הטכנולוגים להם אחראי האדם החלו משאירים חותם שלילי על הסביבה: דלדול משאבי טבע (נפט, פחם, גז טבעי, שיש..) וזיהומם ( אירועים: התפוצצות הכור הגרעיני בצרנוביל, שקיעת מיכלית הנפט אקסון ליד חופי אלסקה ועוד). בעיות סביבתיות שנוצרו כתוצאה מפעולותיו של האדם, כמו זיהום אוויר, זיהום הקרקע, זיהום מקורות המים, ניצול בלתי-מבוקר של משאבים (מחצבים, יערות), גשם חומצי, אפקט החממה, חור באוזון והכחדת מינים של צמחים ובעלי חיים, הובילו להתפתחותו של תחום חדש הקרוי מדעי הסביבה הכולל בתוכו גם את תחומי המטארולוגיה, כלכלה, גיאוגרפיה, ארכאולוגיה, אנתרופולוגיה ועוד.

האדם חולל שינויים רבים ומהפכניים בסביבתו, שינויים שאת תוצאותיהם קשה להעלות על הדעת. הפיתוח והקידמה מעשה ידי האדם, על כל הברכה שבהם, יש בהם גם מפגעים לא מעטים. פגיעה חמורה באיכות הסביבה תוביל בסופו של דבר גם לפגיעה באדם עצמו. מכאן החשיבות בהכרה במפגעים אותם יצר האדם ובתכנון דרכים למניעת מפגעים נוספים בעתיד ולפתרון של מפגעים שכבר התרחשו.

הקידמה ומפגעיה מעלים שאלות קשות ומטרידות עימם מתמודדים אנשי מדעי הסביבה:

האומנם הקידמה כדאית בכל מחיר ואין לעוצרה בכדי לא לפגוע בהמשך התקדמותו והתפתחותו של המין האנושי?

האם יש לאדם זכות לעשות בטבע כבתוך שלו ולשנות סדרי בראשית על-חשבונם של מינים רבים הנפגעים מפעילותו של האדם ונכחדים מן העולם?

האם ניתן למצוא את שביל הזהב בין הקידמה שתסייע לקידום האדם וצרכיו מבלי לגרום נזקים בלתי הפיכים לחיים על פני כדו”א? (עיקרון הקיימות = פיתוח בר-קיימא המקובל כיום).

הפיתוח הוא בר-קיימא אם הוא עונה על צורכי הדור הנוכחי, מבלי לפגוע ביכולת הדורות הבאים לענות על צורכיהם. שמירה על גודל אוכלוסייה קבוע, מציאת פתרונות לסוגי הפסולת השונים שיוצר האדם הפרטי והמגזר התעשייתי וצריכת משאבים מחושבת תאפשר להבטיח איכות חיים נאותה לכל אוכלוסיית כדור-הארץ, מבלי לפגוע ללא תקנה בסביבת הקיום של המין האנושי.
השפעת חברת השפע

בשנים האחרונות הפך רעיון הפיתוח בר-קיימא למרכזי, והוא מוביל את פעולתם של ארגונים רבים העוסקים בשמירה על הסביבה ( גופים ירוקים). בכל העולם וגם בישראל, קמו ארגוני מתנדבים רבים ששמו להם למטרה לפעול למען הסביבה כל עוד לא מאוחר מדי. הידוע שבהם הוא ארגון Green Peace